העצמת המיומנות לחשיבה ביקורתית 

רומי וייס     rumyweiss@yahoo.com

חשיבה היא פעילות רגילה המתרחשת ללא ספק גם ללא הוראה והכוונה מפורשת או סמויה, ובכל זאת, ניתן לשפר את השליטה בתהליכים השונים על ידי פיתוח מודעות למיומנויות המרכיבות אותם, ופיתוח אסטרטגיות חשיבה ביקורתית כתהליך של צמיחה.  חשיבה ביקורתית היא אם כן המיומנות לעבד עובדות לכדי מסקנה, החלטה ו/או פתרון בעיה.

מיומנויות קוגניטיביות ונטיות רגשיות הן מולדות ונרכשות גם יחד. הדיון בפיתוח היכולת הקוגניטיבית נדון בהרחבה בתיאוריות הלמידה השונות. הדיון בנטיות לחשיבה - ההיבט האמוציונלי - מעסיק לאחרונה חוקרים רבים. נמצא כי הרגשות משפיעים על התפקודם של תהליכי החשיבה והעיבוד. יש בכוחם להניע, לדכא ולזרז תהליכי חשיבה.
המיקוד בתחום הלמידה והמעשה - התחום הקוגניטיבי בלבד להבנת הפעולות שלנו בחיי העבודה, הלימודים, המשפחה והפנאי- משקף רק חלק מן התמונה הכוללת. כדי להבין את מכלול התפקוד שלנו כמקבלי החלטות, עלינו לבחון גם את המרכיב האמוציונלי ולהתייחס להשפעותיו על חיינו ועל דרך החשיבה שלנו.
סקירת הספרות ומחקרים בתחום מצאו קושי ביכולת להתחקות אחר מרכזיותן והשפעתם של רגשות על תהליכי החשיבה וקבלת החלטות. היקף המחקרים בנושא זה נמוך יחסית,  ומחקרי השדה בו בעולם ובארץ בודדים בלבד. המחקרים שנעשו מתמקדים בתחום מצומצם של רגשות ובעיקר - ברגשות שליליים (כעס, תסכול, פחד). המחקר בתחום הרגשות החיוביים ו"היצרניים", אילו המניעים מן הכוח אל הפועל, מועט עוד יותר.
במחקר שערכתי בתחום במסגרת לימודי הדוקטורט שלי בחינוך, נעשה ניסיון להתמודד עם תהליכי פיתוח של חשיבה ביקורתית - קוגניטיבית (ידע, ביצועים) ואמוציונאלית (נטיות, עמדות, מוטיבציה לפעולה ושיתוף) על מנת להבין ולהעמיק את ההבנה בנוגע לפוטנציאל יכולת ההתפתחות של חשיבה ביקורתית ויכולת ההעברה של מיומנויות נרכשות אילו מעולם אחד לעולם אחר (לדוגמא ממיומנויות פתרון בעיות מכיתת הלימוד לעולם הפנאי והמשפחה).
המשתתפים במחקר היו סטודנטים למנהל עסקים, סטודנטים המשלבים לימודים ועבודה. חלקם נושאי תפקידים ניהוליים במשק הישראלי.
שלוש השערות מרכזיות העוסקות בהעצמת אסטרטגיית חשיבה ביקורתית (קוגניטיבית ואמוציונאלית) ויישומה מעבר לכיתת הלימוד נבחנו במחקר הנוכחי. ההשערות עסקו בקשרים בין חשיבה קוגניטיבית, חשיבה אמוציונלית ותפיסת המנהיגות. (הגדרות למשתנים חשיבה קוגניטיבית, אסטרטגיית חשיבה אמוציונאלית ומנהיגות אומץ לב ניתן למצוא במחקר המלא בלבד).

מהממצאים עולה כי אסטרטגיית הוראה של שיתוף - קבוצות לימוד ולמידת עמיתים, מאפשרת פיתוח של חשיבה ביקורתית (קוגניטיבית ואמוציונלית) ובעיקר, תורמת להעברה של מיומנויות אילו מכיתת הלימוד אל מעבר לה (לדוגמא, שדה העבודה).
עוד עולה מן הממצאים כי באמצעות אסטרטגיות הוראה מגוונות ניתנת האפשרות להעצים ולהניע גם תלמידים שבשיטת הלימוד המסורתית לא גילו מעורבות ועניין, להתפתח ולתרום את חלקם לטובת הפעילות הקבוצתית והכיתתית.
הממצא המעניין היה כי נשים וגברים בתחילת התהליך נבדלו ברמת השימוש באסטרטגיית החשיבה האמוציונלית והקוגניטיבית שלהם. סקלת הציון של הנשים היתה נמוכה יותר באופן מובהק מזו של הגברים. בסוף התהליך, לא נמצא הבדל בין גברים לנשים. כלומר, הנשים גישרו על פער קודם והשיגו תוצאות הדומות לאילו של הגברים.
ממצאי המחקר תומכים בגישה הטוענת כי ניתן לפתח אסטרטגיית חשיבה ביקורתית ומיומנויות חשיבה קוגניטיביות ואמוציונליות באמצעות לימוד בכל שדה באמצעות גישה מכוונת (infusing critical thinking), תוך הפעלת אסטרטגיות מגוונות שמתאימות לצרכים הטרוגניים של לומדים.
העברת מיומנויות חשיבה אל מעבר לכיתת הלימוד, מהווה את פסגת השאיפות של מערכת החינוך בכלל והאקדמיה בפרט, בעיקר בתקופה זו של הצורך ההולך וגובר של עובדים בעלי יכול לחשוב באופן ביקורתי ולהפעיל חשיבה עצמאית, יכולת לפתח, ליצור, לנתח, לבחון, להעריך ולתקשר עם אחרים.